פורסם ב-11 בפברואר 2010, 14:51
מה זה להיות שמח/ה? איך זה מרגיש? מה משמח אותך לרגע? ומה משמח אותך לפרקי זמן ארוכים יותר?
האם את/ה רואה ומודע/ת לכול מה שיש לך?
האם את/ה מכיר/ה תודה לכול מה שיש לך?
מה שיש לך ומה שאין לך? האם זה קשור להיותך שמח או עצוב?
האם רק חומר בשפע משמח אותך או שאולי גם רוח ועניינים שברוח משמחים אותך? האם העובדה שאתה בן משפחה ובעל משפחה משמחת אותך?
האם רק שפע כלכלי יכול לגרום לך להיות שמח או שאולי יש בחייך שפע שאתה לא מודע לו?
האם שמחה היא מצב סטטי קיומי, או מצב שאנחנו מודעים לו רק במצבים מסויימים בחיים?
האם יש לי התניות בחיים? אם יהיה לי כך וכך אהיה שמח ואם לא אשקע בעצבות ובדיכאון?
מי מאיתנו לא שאל ושואל את עצמו את השאלות האלה בחיים, בדחיפות זו או אחרת?.
היום אני כותבת על הנושא הזה , כי היום אני מרגישה שמחה.
אולי יכולתי להרגיש כך גם קודם, אך קודם לא הייתי מודעת לכך כפי שאני מודעת לזה היום.
מי שמכיר אותי בחיים וגם פה בבלוג הצעיר שלי (יחסית) , יודע שאני נמנית על המחפשים והמחפשות. ולא תאמינו, אבל לאחרונה יש לי יותר ויותר הרגשה שמצאתי, וזה מאוד משמח אותי.
מה אדם מחפש בדרך כלל?
אמר ויקטור פרנקל בספרו הידוע "האדם מחפש משמעות" . גם במצבים קשים וגם במצבים פשוטים לכאורה , האדם מחפש משמעות. ומהי אותה משמעות?
האם היא משהו שניתן לשים עליו את היד ואת האצבע ולהגיד זהו זה?
הלוואי שכך היה תמיד. לעיתים זה קורה במהירות הבזק ולעיתים לוקח לאנשים שנים רבות של לימוד, של חיפוש ושל תהיה עם עצמו ועם העולם כדי למצוא את הדבר שנותן משמעות לחייו וגם שמחה.
שמתם לב שאצלי משמעות ושמחה הולכים ביחד. כי המשמעות שהאדם נותן ומוצא בחייו , היא המשמחת בעיניי.
שנים רבות חיפשתי את הייעוד שלי. הייתי מאוד קרובה למימושו ויחד עם זה הרגשתי מאוד רחוקה. מאוד לא מאושרת, מאוד בלחץ, ובתחרותיות, ברצון להשיג ולהגיע. היה לי ברור שהייעוד שלי הוא בתחום של תקשורת, הדרכה, הוראה, נתינה מסוג זה או אחר. נתינה של מידע, של תשומת לב, של הקשבה , של אמפתיה. כך הרגשתי ופעלתי כשעבדתי שנים ארוכות בגופים ציבוריים גדולים, וכך אני גם מרגישה היום, כשאני לא עובדת. אבל אז לא הייתי בטוחה כמו היום שאני מממשת את עצמי ואת ייעודי.
הגילוי הזה , שאני שמחה עם מה שאני מממשת היום , מאוד מאוד משמח אותי.
ואומר המדריך הרוחני , אורין, בספרה הנפלא של סאנאיה רומן, "לחיות מתוך שמחה" כי : "שמחה אמיתית באה מתוך פעולה של התכוונות פנימית ומתוך ההכרה במי שאתה.`
ובהמשך עוד נאמר: "נתיב השמחה דורש הערכה עצמית ופיקוח על הדברים שאתה מקדיש להם את זמנך. "
כך אני מרגישה לאחרונה.
הרבה יותר התכוונות פנימית והרבה יותר הכרה של מי אני ומה הן יכולותיי. אני גם מוצאת יותר צורך לפקח על הדברים שאני מקדישה להם מזמני.
אני לא רוצה ומוכנה יותר להיות במקומות ועם אנשים שאני לא יכולה לעזור להם, או שאני לא מרגישה שמחה ונטענית באנרגיה טובה בחברתם.
היום אני מרשה לעצמי יותר ויותר לבחור באופן חופשי , מה אני עושה ומתיי. ובעיקר עם מי.
"האתגר בנתיב השמחה הוא ליצור חופש" .
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה