"כבני אדם, אנו יצורים חברתיים. אנו באים לעולם כתוצאה ממעשיהם של אנשים אחרים. אנו שורדים מתוך תלות באחרים. בין אם הדבר מוצא חן בעינינו ובין אם לאו, אין כמעט רגע בחיינו שבו איננו מפיקים תועלת כלשהי ממעשיהם של אנשים אחרים. לחלופין, אין שום דבר יוצא דופן בעובדה שהאושר הגדול ביותר שלנו מגיע כאשר אנו מוּנעים מתוך דאגה לרווחתם של אחרים. אבל זה לא כל הסיפור. מתברר שמעשים שנעשים לטובת אחרים לא רק גורמים לנו שמחה, אלא גם מצמצמים את חוויית הסבל שלנו". ציטוט מתוך ספרו של תמצית החכמה של הדלאי למה ה-14 .
שמחתי לקבל את ההזמנה להרצאה על הדלאי למה וגם לצפות בסרט "קאנדאן" שהופק עליו ומספר את סיפור חייו ואת סיפורה של טיבט .
בשעה 10:00 בבוקר הייתה רחבת החניה של הסינמה סיטי שבצומת גלילות, מלאה מפה לפה. למרות הקור הגדול ששורר בימים אלה, למרות הגשם והרוחות, רבים, כמוני, באו להקשיב להרצאה ולצפות בסרט.
כול דלאי למה , לפי האמונה הטיבטית, הוא תוצאה של היוולדות מחדש של קודמו. לפי אמונה זו , כאשר הנשמה עוזבת את הגוף היא מתגלה תוך 49 יום בתינוק שנולד בסביבה.
הדלאי למה הנוכחי הוא מספר 14 , השושלת מתחילה בשנת 1391 בדלאי למה ה-3 , והמנהיג הרוחני הזה, משמש היום גם כראש הממשלה הטיבטית הגולה בהודו.
הדלאי למה הנוכחי נולד ב- 6 ביולי 1935 למשפחה בת 16 ילדים . משפחה שהייתה חקלאית ואולי לכן שרדו הילדים, והוא הילד החמישי למשפחה זו.
כאשר הילד היה בן 3 מגיעה לביתם משלחת "הכובעים הצהובים" , שבאה לחפש את התגלמות נשמתו של הדלאי למה הקודם, על פי סימנים. שהם בדרך כלל חפצים של המת אותם הילד המיועד מזהה. רק מי שנועד לכך ושנשמתו היא גלגול של המת יכול לזהות את החפצים על פי הסימנים השונים.
מסתבר שלא סתם הגיעו לבית הספציפי של הילד הזה. אחד החברים הבכירים של המשלחת חלם חלום נבואי שהדריך אותו לעמק הזה, לבית ולמשפחה הזו. הילד עמד בכול המבחנים שהציבו לו, ולכן הובל אחר כבוד בגיל שש ללאסה,למנזר, שם הכשירו אותו להיות המנהיג.
הטיבטים קוראים לו קונדון (Kundun ) שפירוש השם הוא "נוכחות עליונה."
ב-17 בדצמבר 1950, בהיותו בן 17 הוא מוכתר להיות המנהיג הרוחני של טיבט. סין לא אוהבת את הכתרתו ולכן פולשת לטיבט וללאסה. הסינים אף מנסים להתנקש בחייו ללא הצלחה.
ב- 19 במרץ 1959 הוא בורח מטיבט , יחד עם אלפים מתושבי טיבט, לאחר רצח של כמיליון מתושבי טיבט על ידי הסינים.
הוא מגיע להודו, שם הוא שוהה עד לעצם היום הזה, יחד עם אלפי מאמינים, לדרמסאללה. שם מוקמת הממשלה הטיבטית הגולה שהוא עומד בראשה. ושחבריה גם הם נבחרו יחד איתו באופן דמוקרטי, ולא מתוקף היותו איש דת.
הדלאי למה לא האמין באלימות לצורך העמידה מול סין.
הוא האמין והטיף בקרב הטיבטים להתנגדות פסיבית, כי רק אלימות מביאה אלימות , כך סבר וסובר עד היום. מה שנקרה בבודהיזם, טאגיהרה שפירושו, התנגדות לרוע ולדיכוי באופן בלתי אלים. היום טיבטים רבים כבר לא מאמינים בדרכו זו, ובהתנגשויות שהיו עם השלטונות הסיניים לפני האולימפיאדה בבייג`ין, בשנה שעברה, ולפניה, נפגעו , הוכו ונאסרו על ידי הסינים רבים מהמתנגדים הטיבטים.
אחת הבעיות הגדולות של טיבט ושל הדלאי למה, היא שהוא לא מוזמן באופן רישמי על ידי מדינות העולם, בגלל לחץ כבד שממשלת סין מפעילה. זה נכון גם לגבי ישראל. הוא מעולם לא הוזמן באופן רישמי אך גופים פרטיים הזמינו אותו. וכך ביקר בישראל ארבע פעמים.
בביקור אחד היה לי הכבוד והעונג להשתתף, כאשר קיבלתי הזמנה להשתתף בו. זה היה בבית החולים האוניברסיטאי , הדסה עין כרם, כאשר חנכו שם מרכז לחקר ולטיפול באמצעות צמחי מרפא סיניים.
האיש היה לבבי, חם, מלא הומור פשוט ואוהב בתכלית.
יש לי צילומים מהאירוע אך אני לא יכולה לצערי להביא אותם בפורמט של הבלוגיה מסיבות טכניות.
בשנת 1989 מקבל הדלאי למה פרס נובל לשלום, בשל מאמציו להשכין שלום לא רק בטיבט אלא גם באזורים אחרים בעולם. גם באיזורנו בסיועו ובהתערבותו של הידוען והשחקן ריצ`ארד גיר, שנרתם לסייע לטיבטים להשיג עצמאות מסין.
הממשלה הסינית הכריחה עשרות אלפי סינים לעבור לגור בטיבט כדי להציב עובדות וכדי למהול את האוכלוסיה הטיבטית ולא לאפשר לה לשמור על דתה ועל תרבותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה