טיול מהר עמשא לדוריג`את
פורסם ב-12 במרץ 2010, 18:56
השבוע חלף ואני בתוכו כמו במכונית דוהרת. לא הספקתי לכתוב הרבה מאוד דברים שחשבתי עליהם. אם זה היה יומני היקר, הייתי מתנצלת בפניו ואומרת לו, סליחה שלא הייתי פה, אבל הייתי בהרבה מקומות אחרים. או בקיצור חייתי.
ביום שישי שעבר טיילתי עם הקבוצה המטיילת, ביער יתיר, הר עמשא ועד הכפר דריג'את. האמת היא שלמרות טיוליי הרבים בארץ, באופן יחסי, בהר עמשא לא טיילתי עד כה. הכי קרוב שהייתי היה בסוסיא, בבית הכנסת, לפני למעלה מעשרים וחמש שנים.
אז איפה הוא ההר הזה ומה יש בו?
הר עמשא, קיבל את שמו בעת החדשה והוא קרוי על שמו של עמשא בן יתר, שר צבאו של דוד המלך. ההר נמצא בהרי חברון, מדרום ליישוב עמשא, ו-13 ק"מ צפונית לערד. גובהו כ- 859 מ' מעל פני הים, ומהפסגה שלו ניתן להשקיף על דרום מדבר יהודה, ועל בקעת ערד. מצפון לו הר הנגב . הוא נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית תמר. ומסביבו שמורת טבע "הר עמשא".
מה שמיוחד בהליכה בהר הזה, הוא העובדה שהולכים לאורך הדרך הרומית הקדומה שעברה מירושלים לאילת . הדרך הרומית בת 2,000 שנה, והקטע נקרא "מעלה דרגות".
מאחר ועל ההר נפגשים מספר סוגי אקלים, הים התיכוני מצפון, והמדברי ממזרח, והערבתי מדרום, ולכן יש בו המון סוגי צמחיה.
היה כיף לראות שם את כול הפריחה המדהימה והטיול התקיים רגע לפני פרוץ החמסינים האחרונים שבאו עלינו.
איך מגיעים?
בצומת תל ערד פונים צפונה על כביש 316 ועולים לכיוון ישובי מזרח הר חברון והר עמשא, לאחר נסיעה קצרה של כעשר דקות פונים שמאלה, מחנים בכניסה לקיבוץ. יש שביל הליכה מסומן בשחור וגם סימון של שביל ישראל.
הלכנו כארבעה וחצי ק"מ, במגמת ירידה .עד שרואים את המחצבה של דרגות בצד ימין. שם השביל מתפצל והשביל השחור ממשיך אל החלק הצפוני של הכפר של הפלחים דוריג'את.
מה שהיה נחמד בטיול הזה הוא באמת ההליכה על הדרך הזאת המשובצת באבנים עוד מהתקופה הרומית, הפריחות הרבות שמעטרות את השביל וההר כולו למעשה, הצבעוניות של הפרחים על האדמה הלבנה המאובקת מהמחצבה הקרובה, נראים כמו פנינים שמקשטים את המקום.
בכפר דוריג'את , שזהו כפר בדואי בעינינו אך לא בעיניהם של הגרים בו. הם רואים את עצמם כפלחים, ולא כבדואים ויש להם מורשת מכובדת וארוכת ימים, או לפחות כך הם בנו לעצמם. בכפר קיבל את פנינו ג'אבר שהסביר במהירות הבזק על המערה שבא גר סב סבו ואביו , הוא שיפץ אותה והפך אותה לקרדום לחפור בו. שם הוא מארח קבוצות , מספר את תולדות המשפחה, מכבד בפיתה , בתה ובקפה, וממהר לקבוצה הבאה.
הכפר עצמו לא חוקי ולא מאושר על ידי השלטונות עדיין, אך הם בנו שם בתים לתפארה והוא בסך הכול מקום מאוד ציורי ומטופח באופן יחסי ליישובי הבדואים האחרים.
והנה מספר תמונות מהטיול ומהכפר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה