באושר ובאושר

סוף, סוף ספרות העידן החדש מקבלת אריזה מדעית. כול הידע, המושגים, אורח המחשבה, מקבל את חסותה של האוניברסיטה הכי יוקרתית בעולם, אוניברסיטת הרווארד, בספרו של ד"ר טל בן-שחר, הנושא את השם "באושר ובאושר", וזה שמם של הקורסים שהוא מקיים הן בהארוורד והן בישראל.
החשיבה החיובית, עליה מדברים כול הספרים של העידן החדש, נקראת ע"י ד"ר בן-שחר, פסיכולוגיה חיובית. הספרים שנכתבו במצב מודעות של תקשור, כמו ספריה של סאניה רומן המתקשרת את אורין, בייחוד בספר "לחיות מתוך שמחה" ובספר "עצמה אישית דרך מודעות" וכן גם בספר שלה "צמיחה רוחנית-להיות העצמי הגבוה" , וכן בספריו של רובין שארמה מ"הנזיר שמכר את הפרארי שלו" ועד "חכמת המנהיגות" ו"גלה את הייעוד שלך", וגם בספרים הנהדרים של דיפאק צ`ופרה, גם הוא רופא, איש מדע, שלקח את כול האמיתות מתורת היוגה העתיקה, והביא אותן בשפה מושכת וברורה לכולם. כולם מדברים על אותם דברים. פיתוח מודעות כדי להיות יותר מאושרים, לחיות בזוגיות ובקשרים אחרים מאושרים, להינות מהשפע האין סופי של היקום, בלי פחד שהוא ייגמר ולא יספיק לכולם , להכיר את היכולות שלנו , את הכישורים, את החסרונות , את השנאות ואת האהבות כדי להגיע למצב של שקט, איזון, והרמוניה בחיים , וכך להיות מאושרים יותר.
כמו גם הספרים שציינתי (וזו רשימה חלקית מאוד של כול הספרים הנוספים שיכולתי לציין פה) , כך גם ד"ר בן -שחר שואל בספרו "האם אפשר ללמוד איך להיות מאושרים." ותשובתו היא כמובן כן. שלא תבינו אותי לא נכון. אני שמחה על הספר שלו, כי אולי, בזכות האריזה המדעית שהוא מקבל פה, והגושפנקה של העולם האקדמי, מן הטובים והמובילים בעולם, יותר אנשים יהיו מאושרים, וזה מה שחשוב פה. החוכמה של ד"ר בן שחר, וההארה שלו, הייתה בכך שליקט את כול המידע הזה, וקרא לו במילים פחות מגיות ופחות גבוהות מאלה שקוראת להן ספרות העידן החדש. אם התוצאה תהיה אותו דבר, אז זה מה שחשוב. בשנים האחרונות, בהן קראתי אין ספור ספרים "רוחניים" , ספרי פילוסופיה הודית ופסיכולוגיה מערבית ראיתי את נקודות ההשקה שבין דבריו, בין תורת היוגה, ומעל הכול בין מה שמצוי ביהדות. כולם מביאים את אותן אמיתות, במילים ובצורות אחרות. חשיבה חיובית, פיתוח מודעות, הקשבה לעצמי הגבוה שלנו, אתה , את ואני יוצרים את המציאות שבה אנחנו חיים, מחשבות מולידות מציאות. אנחנו יוצרים את הדברים שאנחנו הכי מפחדים מהם, הקשר בין גוף ונפש ועוד ועוד ועוד. הכול נכון. הכול טוב. כול אחד בוחר, בלי לבטל את האחר, את הכלים שהוא מצא מאותו מאגר אין סופי, כדי להיות מאושר. יותר מכול, אני שמחה שד"ר בן שחר, אומר בספרו: " רוב בני האדם מאמינים כמובן במדע: הוא נעשה הדת המודרנית. אך המדע כשלעצמו אינו תשובה לכול בעיותינו, לא האישיות ולא החברתיות"(עמ` 143 ) . האושר כאן מקבל את אותה פרשנות ומודעות שיש לגבי השפע, בספרות העידן החדש. יש מספיק לכולם, אין אושרו של האחד בא על חשבון אושרו של האחר.
תפיסת האושר אליבא דה בן שחר, כמו גם בספרים שציינתי מבוססת ועוסקת בהצגת השאלות: "מה יעשה אותי יותר מאושר?"מה מעניק לי הנאה? מהן החוזקות שלי? מהו הייעוד שלי? "
הכותב מאמין, ש"התפשטות תפיסת האושר, תחולל מהפכה חברתית רחבה, עמוקה , לא פחות מהמפכה שקרל מרקס קיווה לחולל". זוהי מהפכה פנימית ולא חיצונית כמו זו של קארל מארקס, זוהי מהפכה שהיא בבחינת בחירה מודעת- הבחירה להתמקד באושר כמטבע קובע." ואני אומרת אמן ! ד"ר בן שחר, הלוואי שתצליח להפיץ זאת בספר שלך הרבה יותר , אבל כבר מדברים על זה שנים רבות מאוד, והמהפכה הזאת כבר התחילה, רק שהמדע לא הואיל בטובו להודות בזה, עד שחיבק את ספרך במקום המוביל ביותר , והתחרותי ביותר בעולם המערבי, ואולי בעולם בכלל. ובכול זאת אמן ואמן ואמן.