בימים האחרונים מסתובבת לי בראש השאלה הזו: האם אני מאושרת? ואני מתארת לעצמי שלכול אחד ואחת מכם יש גם כן ימים כאלה, רגעים של מודעות למצבנו, אני קוראת לזה. האם המודעות הזו היא טובה? האם טוב לי לשאול את עצמי שאלות כאלה שעלולות להוביל אותי למסקנה, שאני לא מאושרת, ושאצטרך לעשות מעשה על מנת לשפר את הרגשתי?
אולי לא אוכל לעשות את מה שיהיה צורך לעשות כדי להיות מאושרת?
אולי אפחד ואתמלא חששות שאם אעשה מה שראשי ושכלי אומרים לי לעשות וגם הלב שלי אומר, אולי אגרום לעצמי להיות עוד פחות מאושרת? האם להיות מאושר זה דבר יחסי או מוחלט? האם זה בהתאם להרגשתי האישית בלבד?
האם יש מדדים למדידת אושר שיכולים לומר לי אם למשל יש לך כך וכך וכך וכך...את חייבת להיות מאושרת. ואם למשל יש לי כך וכך וכך וכך ואני עדיין לא מאושרת? ועדיין מרגישה מחנק בגרון, וקושי בנשימה, ואבדה לי שמחת החיים הבסיסית שמלווה אותי רוב הזמן? , האם זה אומר שאני כבר לא מאושרת?
האם אפשר להיות גם מאושרת וגם עצובה לפעמים?
אז אלה שאלות רבות שאני מנסה לתת להן תשובות ביני ובין עצמי, וכשאני לא מצליחה אני גם מנסה להיתלות על ענפים גבוהים, וללכת לקרוא אצל אנשים חכמים ממני. אנשים שחקרו את הנושא או כתבו עליו או יודעים משהו שאני לא יודעת. יש מסתבר הרבה אנשים כאלה לאחרונה. שיודעים מה טוב בשביל אחרים , כי הם חקרו זאת. הייתה לא מזמן תוכנית בת ששה פרקים בטלויזיה, שאת רובה לא ראיתי, תוכניתו של מיקי רוזנטל . בתוכנית השתתף גם פרופ` יורם יובל, שאת דעתו אני מאוד מחשיבה (איש מקסים נראה לי מקריאה בספריו וממבטים חטופים בתוכנית הזו) שבה דובר והודגם רבות , כך הבנתי, על איך להיות מאושר.
אני פניתי שוב לספרו של ד"ר טל בן שחר,"באושר ובאושר" כי הוא היה לי זמין. ד"ר טל בן שחר כותב בצורה מאוד מדעית אך משתמש גם בתרגילים ופסקי זמן למחשבה, להרהור, ליישום, במדיטציות. כלים הלקוחים מעולם העידן החדש.
פסיכולוגיה חיובית קוראים לזה היום. ולצד הניתוח והידע שהוא מביא בספר, הוא מציע גם תרגילים ועשייה פרקטית להגברת האושר האישי.
תרגיל ראשון בספרו קשור לשינוי הרגלים. הוא קורא לזה טקסים. הוא מציע הכנסת טקסים לחיים שיעשו אותנו יותר מאושרים. אך אני רואה בזה הרגל.
צ`רלס נובל אמר: "קודם אנחנו יוצרים את ההרגלים שלנו ואחר כך ההרגלים שלנו יוצרים אותנו". כול כך נכון בעיניי. שינוי הרגלים הוא דבר לא קל לעשותו. אך יותר קל לשנות אם עושים זאת בהדרגה.
למה הוא מתכוון?
כול אחד ואחת יכולים לחשוב על משהו שהיו רוצים להכניס לחיים שלהם ושאתם חושבים שיעשה לכם טוב. שיעשה אתכם יותר מאושרים. כמו למשל: הכנסה של פעילות גופנית לסדר היום שלכם או לשבוע שלכם. אז לא כדאי , כך הוא אומר להחליט באופן דרסטי: "מעכשיו אני מתרגל בכול יום ויום" , אלא , בהדרגה. כי אם לא נשיג את היעד שאותו הצבנו לעצמנו, נהיה לא רק פחות מאושרים אלא גם יותר מתוסכלים. לכן ..לאט , לאט. יש להחליט על פעם אחת ולדבוק בה. אחרי שהצלחנו לייצב את ההרגל הזה אפשר להעצים אותו.
או אם מחליטים לצאת לבילוי קבוע , פעם בשבוע עם בן זוג, יש לנסות להכניס גם יצירתיות בבילוי הזה כדי שלא נפסיקו וגם זה יגרום לתיסכול.
בקיצור חברים, יצירת טקסים קטנים שיעשו אותנו יותר מאושרים , זו אחת העצות של טל בן שחר.
ואני אומרת כי טקסים קטנים אלה, הופכים להרגלים והופכים אותנו למי שאנחנו רוצים להיות.
אז צאו לדרך...
החליטו עכשיו מה אתם רוצים להוסיף לחייכם שיעשה אתכם יותר מאושרים.
לא כשתגיעו לפנסיה, לא כשיהיה לי יותר כסף וזמן. עכשיו הוא הזמן להיות מאושר.
לא חייבים לקפוץ ולהחליט על מעשים גדולים , כדאי להתחיל בקטן ובהדרגה.
אני מנסה זאת כול הזמן!
ואתם?
אולי לא אוכל לעשות את מה שיהיה צורך לעשות כדי להיות מאושרת?
אולי אפחד ואתמלא חששות שאם אעשה מה שראשי ושכלי אומרים לי לעשות וגם הלב שלי אומר, אולי אגרום לעצמי להיות עוד פחות מאושרת? האם להיות מאושר זה דבר יחסי או מוחלט? האם זה בהתאם להרגשתי האישית בלבד?
האם יש מדדים למדידת אושר שיכולים לומר לי אם למשל יש לך כך וכך וכך וכך...את חייבת להיות מאושרת. ואם למשל יש לי כך וכך וכך וכך ואני עדיין לא מאושרת? ועדיין מרגישה מחנק בגרון, וקושי בנשימה, ואבדה לי שמחת החיים הבסיסית שמלווה אותי רוב הזמן? , האם זה אומר שאני כבר לא מאושרת?
האם אפשר להיות גם מאושרת וגם עצובה לפעמים?
אז אלה שאלות רבות שאני מנסה לתת להן תשובות ביני ובין עצמי, וכשאני לא מצליחה אני גם מנסה להיתלות על ענפים גבוהים, וללכת לקרוא אצל אנשים חכמים ממני. אנשים שחקרו את הנושא או כתבו עליו או יודעים משהו שאני לא יודעת. יש מסתבר הרבה אנשים כאלה לאחרונה. שיודעים מה טוב בשביל אחרים , כי הם חקרו זאת. הייתה לא מזמן תוכנית בת ששה פרקים בטלויזיה, שאת רובה לא ראיתי, תוכניתו של מיקי רוזנטל . בתוכנית השתתף גם פרופ` יורם יובל, שאת דעתו אני מאוד מחשיבה (איש מקסים נראה לי מקריאה בספריו וממבטים חטופים בתוכנית הזו) שבה דובר והודגם רבות , כך הבנתי, על איך להיות מאושר.
אני פניתי שוב לספרו של ד"ר טל בן שחר,"באושר ובאושר" כי הוא היה לי זמין. ד"ר טל בן שחר כותב בצורה מאוד מדעית אך משתמש גם בתרגילים ופסקי זמן למחשבה, להרהור, ליישום, במדיטציות. כלים הלקוחים מעולם העידן החדש.
פסיכולוגיה חיובית קוראים לזה היום. ולצד הניתוח והידע שהוא מביא בספר, הוא מציע גם תרגילים ועשייה פרקטית להגברת האושר האישי.
תרגיל ראשון בספרו קשור לשינוי הרגלים. הוא קורא לזה טקסים. הוא מציע הכנסת טקסים לחיים שיעשו אותנו יותר מאושרים. אך אני רואה בזה הרגל.
צ`רלס נובל אמר: "קודם אנחנו יוצרים את ההרגלים שלנו ואחר כך ההרגלים שלנו יוצרים אותנו". כול כך נכון בעיניי. שינוי הרגלים הוא דבר לא קל לעשותו. אך יותר קל לשנות אם עושים זאת בהדרגה.
למה הוא מתכוון?
כול אחד ואחת יכולים לחשוב על משהו שהיו רוצים להכניס לחיים שלהם ושאתם חושבים שיעשה לכם טוב. שיעשה אתכם יותר מאושרים. כמו למשל: הכנסה של פעילות גופנית לסדר היום שלכם או לשבוע שלכם. אז לא כדאי , כך הוא אומר להחליט באופן דרסטי: "מעכשיו אני מתרגל בכול יום ויום" , אלא , בהדרגה. כי אם לא נשיג את היעד שאותו הצבנו לעצמנו, נהיה לא רק פחות מאושרים אלא גם יותר מתוסכלים. לכן ..לאט , לאט. יש להחליט על פעם אחת ולדבוק בה. אחרי שהצלחנו לייצב את ההרגל הזה אפשר להעצים אותו.
או אם מחליטים לצאת לבילוי קבוע , פעם בשבוע עם בן זוג, יש לנסות להכניס גם יצירתיות בבילוי הזה כדי שלא נפסיקו וגם זה יגרום לתיסכול.
בקיצור חברים, יצירת טקסים קטנים שיעשו אותנו יותר מאושרים , זו אחת העצות של טל בן שחר.
ואני אומרת כי טקסים קטנים אלה, הופכים להרגלים והופכים אותנו למי שאנחנו רוצים להיות.
אז צאו לדרך...
החליטו עכשיו מה אתם רוצים להוסיף לחייכם שיעשה אתכם יותר מאושרים.
לא כשתגיעו לפנסיה, לא כשיהיה לי יותר כסף וזמן. עכשיו הוא הזמן להיות מאושר.
לא חייבים לקפוץ ולהחליט על מעשים גדולים , כדאי להתחיל בקטן ובהדרגה.
אני מנסה זאת כול הזמן!
ואתם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה