יש אפשרות רבות להרפות . אחדות ידועות לכם כבר ואתם עושים זאת כאשר אתם מאזינים למוסיקה שקטה, כאשר אתם יוצרים משהו חדש, כאשר אתם צוחקים, מסתכלים על הים, הולכים ומטיילים בטבע, קוראים ספר רוחני, ועוד דרכים . אך ליוגה יש את "תנוחת הגוויה", הסוואסאנה, המשלבת את המישור הפיזי , ההכרתי והמחשבתי.
אז זה הולך ככה:
ראשית מוצאים מקום שקט שלא יפריעו לכם בו. אם אתם בבית מנתקים את הטלפונים, שמים מוסיקה שקטה מאוד, גלי ים או ציוץ ציפורים, אפשר להוסיף קטורת אות שמן ארומטי כלשהו באויר, פורשים מזרון יוגה קטן על השטיח ושוכבים עליו . אם יש צורך מרפדים את המקומות הכואבים בכרית.
הכי טוב היה אם הייתה לכם קלטת הרפיה , אך אפשר גם להרפות את עצמנו.
בדיוק כפי שאנחנו שולחים הודעה למוח לכווץ את השרירים , כך גם הודעה אחרת תביא להרפית השרירים. הודעת ההרפיה הזו נקראת אוטוסוגסטיה, או "השאה עצמית" , אנחנו מחליטים איזו פקודה ואלו תכנים להכניס למוח. השאות נעשות בו זמנית להכרה המודעות שלנו וגם לתת- מודע וכך אנחנו יכולים להרפות גם את האיברים הפנימיים, שעליהם אין לנו השפעה מודעת. התת מודע מפקח על התיפקודים האוטומטיים של האיברים הבלתי רצוניים.
ההרפיה הגופנית מתחילה מן האצבעות למעלה, והאוטוסוגסטיה עוברת דרך השרירים ומגיעה עד לעיניים , לאוזניים, לכול איברי הפנים.
ההרפיה המחשבתית נעשית על ידי מבט על הנשימה. אין לשנות אותה אלא רק להתבונן בה, לראות את האוויר הנכנס ואת האוויר היוצא דרך הנחיריים (הפה סגור) ולהבחין בעליה ובירידה של בית החזה. בלי מאמץ. בלי שיפוטיות. הכלי הזה של הנשימה הוא תמיד שם עבורנו והוא מסייע להשקטת המחשבות ולהרפיה אם נותנים לה לקרות תוך התבוננות עדינה. כול נשימה מביאה יותר רוגע וריפוי וכול נשיפה מוציאה דו תחמוצת הפחמן ומתח מיותרים. כך לאט, לאט כול הגוף יוצא נשכר.
ההרפיה הרוחנית, היא הקשה מכולן, כי היא דורשת רמת אי היצמדות מאוד גבוהה לגוף שלנו, יש להשתחרר מתודעת האני הפרטי כדי להגיע אליה. רמה גבוהה מאוד של הרפיה. זכרו כי מקור כול השמחה , הריפוי, השלווה נמצאים ברוח ולא בגוף.
עכשיו שאתם מבינים איך זה פועל ועל אילו מישורים , ברשומה הבאה אתן הוראות ממשיות "איך להרפות".
אז זה הולך ככה:
ראשית מוצאים מקום שקט שלא יפריעו לכם בו. אם אתם בבית מנתקים את הטלפונים, שמים מוסיקה שקטה מאוד, גלי ים או ציוץ ציפורים, אפשר להוסיף קטורת אות שמן ארומטי כלשהו באויר, פורשים מזרון יוגה קטן על השטיח ושוכבים עליו . אם יש צורך מרפדים את המקומות הכואבים בכרית.
הכי טוב היה אם הייתה לכם קלטת הרפיה , אך אפשר גם להרפות את עצמנו.
בדיוק כפי שאנחנו שולחים הודעה למוח לכווץ את השרירים , כך גם הודעה אחרת תביא להרפית השרירים. הודעת ההרפיה הזו נקראת אוטוסוגסטיה, או "השאה עצמית" , אנחנו מחליטים איזו פקודה ואלו תכנים להכניס למוח. השאות נעשות בו זמנית להכרה המודעות שלנו וגם לתת- מודע וכך אנחנו יכולים להרפות גם את האיברים הפנימיים, שעליהם אין לנו השפעה מודעת. התת מודע מפקח על התיפקודים האוטומטיים של האיברים הבלתי רצוניים.
ההרפיה הגופנית מתחילה מן האצבעות למעלה, והאוטוסוגסטיה עוברת דרך השרירים ומגיעה עד לעיניים , לאוזניים, לכול איברי הפנים.
ההרפיה המחשבתית נעשית על ידי מבט על הנשימה. אין לשנות אותה אלא רק להתבונן בה, לראות את האוויר הנכנס ואת האוויר היוצא דרך הנחיריים (הפה סגור) ולהבחין בעליה ובירידה של בית החזה. בלי מאמץ. בלי שיפוטיות. הכלי הזה של הנשימה הוא תמיד שם עבורנו והוא מסייע להשקטת המחשבות ולהרפיה אם נותנים לה לקרות תוך התבוננות עדינה. כול נשימה מביאה יותר רוגע וריפוי וכול נשיפה מוציאה דו תחמוצת הפחמן ומתח מיותרים. כך לאט, לאט כול הגוף יוצא נשכר.
ההרפיה הרוחנית, היא הקשה מכולן, כי היא דורשת רמת אי היצמדות מאוד גבוהה לגוף שלנו, יש להשתחרר מתודעת האני הפרטי כדי להגיע אליה. רמה גבוהה מאוד של הרפיה. זכרו כי מקור כול השמחה , הריפוי, השלווה נמצאים ברוח ולא בגוף.
עכשיו שאתם מבינים איך זה פועל ועל אילו מישורים , ברשומה הבאה אתן הוראות ממשיות "איך להרפות".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה