פורסם ב-11 בינואר 2008, 18:58
"אני רוצה למות צעירה וכמה שיותר מאוחר" כך אמרה ד"ר דבי חמי- בולרד בהרצאתה לפני פורשי האוניברסיטה השבוע. איך עושים את זה שאלתי? עניין של תחזוקה, מודעות ועבודה יום יומית. עבודה שהיא מלחמה בחוק התיישנות החומר, שמביא לקטאבוליזם, תהליך הבלאי, של המכונה שאנחנו. בני האדם. מזל שלצד התהליך הזה יש גם תהליך של בניה אין סופית, של התחדשות ושל בריאה, וזה מה שעושה העבודה.
אז קנו לכם, פאדומטר, מד צעדים, והצמידו אותו לגופכם בבוקר, עם הצעדים הראשונים שלכם, והוא יתחיל למדוד את צעדיכם. 10,000 צעדים ביום, זה מה שמפריד בינינו ובין הבלאי הטוטלי של גופנו, וזה מה שדוחה קצת את התהליך. זוהי פעילות דינמית. אם בסוף היום, אחרי שעמדתם בכול המטלות שלכם, הפאדומטר עוד לא ספר 10,000 צעדים, צאו והשלימו את החסר.
אבל זה לא מספיק. אתם יודעים מה הוא אורכם של כלי הדם בגופנו, אילו היינו מעמידים אותם בטור ? לא תאמינו. 100,000ק"מ של כלי דם. לכן הכי חשוב לדאוג לכלי הדם. "מים עומדים שווים למחלות, מים זורמים לחיים" זכרו זאת והתחילו במלאכת הניקוי והתיחזוק של מערכת הובלה ענקית זו, שאם היא נסתמת חלילה, זה מקור כל הצרות. עלינו כול הזמן, לחפש גורמי סיכוי לזירוז התחדשות הגוף, ולהקטין את גורמי הסיכון, שמביאים להאטה, לבלאי ולפחת של המכונה שלנו, הגוף. גורמי הסיכוי אינם מעטים: גירויים ממקור פנימי וגירויים ממקור חיצוני. גלי אור, הידעתם שבמוח 31 איזורי ראיה? זהו האזור הכי פעיל במוח. וגלי קול, וחומרים כימיים, ומגע, וגורמים קוגניטיביים , פסיכולוגיים.
בין החומרים הכימיים החשובים לבניית הגוף ולתפקודו התקין, נמנית התזונה. כאשר אנחנו לא מקבלים מספיק חומרים לתפקוד, החומרים הקיימים נהרסים, והופכים לרדיקלים חופשיים. והם מאוד חופשיים הרדיקלים הללו, למרות שתוחלת חייהם לא עולה על מליונית השניה. הם הורסים את העור, את הדם ואת התאים הפנימיים.
גורם המגע כל-כך חשוב להארכת תוחלת החיים. מסתבר שתמותה אצל קשישים, היא גם מחוסר מגע. והכי חשוב, גירויים קוגניטיביים. צריך תקשורת בתוך המוח לקליטת כל הגירויים.
פרישה מכול סוג שהוא, היא עזיבת סט אחד מסויים של גירויים. כאשר אתה עוזב סט אחד של גירויים, אתה חייב למצוא סט חדש של גירויים. ושהגירויים יהיו מכול הקבוצות: אור, קול, חומרים כימיים, מגע ופעילות דינמית. וגם מוטוריקה עדינה לשימור גמישות המפרקים הקטנים.
ובקיצור, ואהבה, אהבה כל הזמן, ואהבה כל הזמן. וגם צחוק. הצחוק עצמו משחרר אנדורפינים , לא רק אצל הצוחק מסתבר אלא גם אצל זה שרואה אותך צוחק. אפילו אם רק תחייך אליו יופרשו אלו, וישפרו את ההרגשה .
ולסיכום, להלן שירו של מי שהיה נשיאה של מדינת ישראל, מר זלמן ש"זר:
כל גיל וגילו
אין לך גיל שאין לו גיל משלו
ואשרי המשכיל
המבחין חן כל גיל בגילו
ואוי לאויל המבלבל גיל גיל
ומגלגל את הגיל מגילו
לגיל לא לו.
כי חן כל גיל
על גילו - שלו
יום שני, 12 באפריל 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה