סיזיפוס

ואני עדיין בשלי. ממשיכה לחשוב על הא ועל דא.
אתמול אמרתי לאחת מתלמידותיי שאני עוסקת בעבודה מאוד מסויימת בימים אלה שמחזקת אצלי את התחושה של האבסורד שבעשיה הזו .גם אם אני נהנית ממנה היא עדיין עבודה סיזיפית . זה הזכיר לי את ספרו של הסופר הצרפתי אלבר קאמי , "המיתוס של סיזיפוס". שבו הוא מדבר על האבסורד שבקיום בעולם המודרני. הוא מאוד מקצין את הדברים לטעמי , כי הוא מדבר על הרעיון למשל, שמי אמר שיותר טוב לחיות מאשר להתאבד?. אך לי חלילה וחס אין מחשבות כאלה בכלל.
ובכול זאת אני רואה לעיתים את האבסורד שבקיום. את השעבוד שלנו לעשיה, להצלחה, להכרה, לתחרותיות, להשגת יותר ויותר רכוש. גם אני שם וגם אני רוצה יותר לעיתים אך יחד עם זאת אני יודעת שיותר זה לפעמים פחות. או כמו שאומרים באנגלית : Less is more
יותר דורש מאיתנו הרבה יותר אנרגיה כדי לשמור על זה. יותר כסף כדי לבטח את זה.יותר דאגות כדי להגדיל את זה. ומה עוד לקנות שאין לי והייתי רוצה. מין שיעבוד לחומר. יחד עם זאת ברור לי שיש דברים שהיום , בעידן המודרני לא ניתן לחיות בלעדיהם.
ולמה נזכרתי בסיזיפוס פתאום? אז לא פתאום. אני כותבת את הרשומות שלי באופן די אסוציאטיבי. ולעיתים נושא אחד נובע מן האחר וכך הלאה. לעיתים אין קשר בין הנושאים אך הם כולם נובעים מתוכי ומהעיסוק שלי בהם בזמן הכתיבה.
אז אתמול כתבתי רשומה בנושא "עבודה סיזיפית", ודיברתי על העבודה האמנותית שאני עוסקת בה. התפלאתי שאף אחד לא הגיב בתגובות ואמר : מה הקשר בין סיזיפיות ואמנות? הרי אמנות צריכה להיות ביטוי של יצירתיות. של הבאת משהו חדש . אז איך משהו חדש עם אמירה חדשה יכול להיות סיזיפי?
אז אני אומר לכם.
מסתבר שגם בעבודה אמנותית המביאה חידוש יש קטעים של ביצוע סיזיפי. וכמה שאדם רוצה רק לחדש , ברגע שהוא מעלה את רעיונותיו באותם חומרים ובאותן טכניקות של עבודה , גם אם הקומפוזיציות שונות האחת מחברתה, יש עדיין משהו סיזיפי.
מי היה סיזיפוס שעליו אני מדברת פתאום? ושכולנו משתמשים בביטוי ואולי לא יודעים את מקורו?
סיזיפוס היה אל הרוחות במיתולוגיה היוונית. הוא היה מאוד ערמומי ורשע ונהג לתקוף את כול המטיילים בדרכים ולרצוח אותם. האל זאוס, בכבודו ובעצמו, העניש אותו בעונש חמור ביותר. הוא היה צריך להיות כול הזמן בממלכת המתים ושם לגלגל אבן ענקית מלמטה אל פסגת ההר. אך האבן חזרה והתגלגלה מהפסגה והוא היה צריך להמשיך ולהעלות אותה בכול פעם מחדש.
מכאן, המושג "עבודה סיזיפית".והכוונה לעבודה מפרכת וקשה ולעיתים ללא תכלית.
והנה שתי תמונות מן האמנות עם דמותו של סיזיפוס. האחת מהאסכולה של ג'ריקו והשניה של טיציאן שצויירה בשנת 1549