יום שני, 12 באפריל 2010

אנחנו יוצרים את המציאות?

פורסם ב-12 באפריל 2010, 16:15
האם אנחנו יוצרים את המציאות בכלל? האם אנחנו קורבן של המציאות?
האם אדם יוצר רק את המציאות שלו בלבד, או שהוא יוצר את המציאות בכלל? יחד עם עוד הרבה אנשים כמותו.
האם יצירת המציאות של כול אדם כיחיד משפיעה על המציאות של הסובבים אותו ושל החברה בה הוא חי ?
ובאופן אישי יותר. האם אני יוצרת יום יום את המציאות שלי? האם העצבות והדיכדוך שאני חווה היום היא יצירה פרטית שלי שאני צריכה לקחת עליה אחריות, ולבדוק לעומק איך יצרתי אותה, או שזו יצירה אקראית שאין קשר בינה ובין התנהגותי, בינה ובין אישיותי בינה ובין ריגשותיי.?
אלה השאלות שאני שואלת את עצמי היום. ללא קשר ליום השואה. אך אולי יש קשר. אני עוד לא יודעת. מה אתם אומרים?
השאלות שאני מציבה פה הן לא קלות לשאלה וגם התשובות לא קלות למענה. יותר קשה לפעמים לשאול מאשר לענות. אך ברור שהרבה מאוד תשובות לא בהישג הבנתנו ולא ניתנות לקבלה לפני שאנחנו מרחיבים את נקודת הראיה שלנו.
כדי לחזור ולהבין איך אני יוצרת את המציאות שלי, כמו כול אחד אחר (כך אני מאמינה....) אני חוזרת וקוראת בספריו המדהימים של סת. "מסרים ממימד אחר" שהועברו על ידי ג'יין רוברטס.
בפרק 10 בספר הנ"ל, ושנושאו: "טבעה של המציאות הפיסית" אומר סת, כי כאשר הוא אומר מציאות פיסית הוא מתכוון לכול דבר שאנחנו באים איתו במגע. "כסאות, מאורעות, אנשים, כוכבים, פרחים, ..מכלול החוייה הפיזית שלנו." הוא מוסיף ואומר כי "התנהגותנו נקבעת על ידי האמונות שלנו לגבי דברים מסויימים ועל ידי נקודת המבט שלנו", על הדברים. ואני אתן דוגמא לכך מהחיים שלנו: אם אנחנו מאמינים שאנשים מבוגרים הם בסוף דרכם, אנחנו נתייחס אל עצמנו כך כאשר נהיה מבוגרים, וגם אליהם היום, כשאנחנו צעירים. אם נסתכל במראה ונראה יופי , כך גם נתייחס אל עצמנו. כיפים. אם נראה כיעור . נתייחס אל עצמנו כמכוערים.
אל המציאות אנחנו מתייחסים בכול מיני אופנים כול אחד לפי גישתו. יש המתייחסים אליה כאל משהו שנתקענו לתוכו, ויש המתייחסים אל המציאות כעולם של תיאטרון. יש הרואים במוות סוף דבר. ויש הרואים בו התחלה חדשה.
סת אומר כי " אנחנו יוצרים את המציאות הפיסית באותו חוסר המודעות שבו אנחנו נושמים" . הוא ממשיך ואומר , "כי אנחנו יוצרים את החומר כדי לפעול במציאות תלת-מימדית , ועל מנת לפתח את יכולותינו ולעזור לאחרים. חומר פיסי הוא כמו פלסטלינה שאנו משתמשים בה ומעצבים אותה לצרכינו,....מבלי להכיר בכך, אנו משליכים את רעיונותינו החוצה ובכך יוצרים את המציאות הפיסית. הגוף שלנו הינו התגשמות של מה שאנו חושבים שאנחנו."
כולנו אם כן יוצרים, ועולם זה הוא היצירה המשותפת שלנו. סת מוסיף ואומר כי אנחנו לא יוצרים את המציאות שלנו רק היום, אלא נמשיך ליצור אותה גם אחרי מותנו.
ולכן...מאוד חשוב להבין את הקשר בין המחשבות שלנו ובין המציאות.

* מאחר וזהו חומר קשה להבנה אסתפק בדברים אלו ואולי אכתוב עוד על סת ומתוך דבריו בהמשך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה