פורסם ב-2 בינואר 2010, 19:26
במילה אחת אני יכולה לסכם ולומר: רוצו!
בשתי מילים : "רוצו רוצו"
אימצתי לי מנהג בשנים האחרונות לבלות את הערב האחרון של השנה, כלומר את ליל הסילבסטר בירושלים. ובדרך כלל זה קורה בתיאטרון ירושלים.
הערבים הקרירים חודרי העצמות האלה בירושלים זכורים לי מאז ומתמיד לטובה למרות שאני משקשקת מקור. אי אפשר להתרגל לזה מסתבר!
בכול אופן , הפעם הזמנתי כרטיסים למופע המוסיקלי של שלומית אהרון עם שלושת הטנורים. האמת היא שלא ידעתי על ההרכב, ודימיינתי לי את יבגני שפובלוב עומד שם על הבמה בשיא הדרו ועוצמת קולו ביחד עם שלומית ועוד שני טנורים. אולי חשבתי שהאחרים יהיו חלק מהחבורה של הטנורים הגרוזינים שעלו על בימותינו , והיו מדהימים גם כן.
ובכן רבותיי...הפתעה!!!!
היא הייתה שם במלוא עוצמתה וקולה הגדול עם חבורה אחרת. שלושה גברים , טנורים מדהימים , מסתבר שהם שם דבר בקרב חובבי המוסיקה האופראית:
יותם כהן, יוסף ארידן וגייא מנהיים. ממש תענוג לאוזניים.
הקולות האדירים של שלושת זמרי האופרה הישראלית הללו, לא הקטינו את קולה ונוכחותה הנפלאה של שלומית אהרון, ממש ההיפך.
המופע המדהים הזה כולל שירים ואריות של ורדי ופוצ`יני ובטהובן ואלבינוני לצד קלאסיקה ישראלית מן העבר ומן ההווה. השירים הישראלים והמוסיקה הקלאסית קיבלו עיבודים חדשים ומיוחדים שהפכו וריעננו אותם לחלוטין.
כמו למשל השיר של נעמי שמר , "אורח" אותו ביצעה שלומית אהרון אין ספור פעמים , קיבל מאוהד חיטמן עיבוד חדש יפהפה, והפך אותו ליצירה חדשה לגמרי.
כך גם שירו של אמיר בן עיון, "ניצחת איתי הכול", שהוא שיר אהבה למוסיקה.
גם באך ובטהובן ואלבינוני וורדי ואחרים מקבלים טיפול מיוחד. את היצירה "לה דונה א- מובילה" (האישה היא יצור הפכפך ) של ורדי הם הופכים לגמרי ומביאים עיבוד של רוק וג`אז.
את השיר "אני ארקוד על מדרגות הרבנות", אותו כתב מי שהיה בעלה של שלומית ואב ילדיה, וחבר יחד איתה בלהקת "הכול עובר חביבי", יובל דור, היא בהתחלה לא הסכימה לשיר. כך אמרה.
אך היא שינתה את דעתה מאז, בייחוד לנוכח כעסו עליה של המנהל האמנותי שלה אז וגם היום, צדי צרפתי, והיום היא שרה אותו באופן מרגש ויוצא דופן, בכול העוצמות הראויות לאשה חזקה ומצליחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה