מצביאים גדולים חלמו/חולמים ו הקשיבו/מקשיבים לחלומות שלהם.
ואתם?
יוליוס קיסר חצה את הרוביקון בעקבות חלום שהיה לו.
גנרל נורמן שוורצקופף, הרמט"כל של אמריקה הגדולה, בזמן מלחמת המפרץ, כך אומרים, קיבל הדרכה לא רק מהטכנולוגיה המשוכללת שעמדה לרשותו, אלא גם מהחלומות שלו.
האם אתם חולמים ומודים בכך וגם פועלים לפי האינטואיציה הנובעת מן החלום ? או שאתם בהכחשה לחלום ולכוחו.
גברים אינם חולמים? למה כי זה לא מעשי? למה כי "גברים אמיתיים" לא מפגינים את העצמי האמיתי שלהם?
הגישה הזאת היא תוצאה של לחץ חברתי. זה לא מדעי? זה לא מוכח?
ובכן חברה... והרי החדשות.
כולם חולמים. בין אם זוכרים ובין אם לא זוכרים. בין אם מודים ובין אם לא מודים.
אנחנו מבלים חלק נכבד מחיינו בעולם החלום. אומרים שכשבע שנים מחיינו. בחברות השבטיות החלימה היא חלק חשוב מהחיים.
במערב יש הכחשה לחשיבות של החלום בראית ובתפיסת המציאות. הגרעין היצירתי שלנו, פורץ ובא לידי ביטוי קודם בחלום ורק אחר כך במציאות.
כשאני התחלתי ליצור את התכשיטים שלי, היה לי חלום, ובו ראיתי בדיוק את השרשראות אותן יצרתי במשך תקופה לא קצרה. היצירה שנלוותה לחלום היוותה בשבילי ממש ריפוי בעיסוק באותו זמן. הייתי זקוקה אז למרפא לנפש ולנשמה, והחלום ההוא הביא לי את המרפא והפורקן בצורת יצירה.
מאוד אהבתי את העולם הזה שהתמסרתי לו אז כול כולי. את עולם הצבע, הצורה, הקומפוזיציה ועוד.
גם ההליכה לקורס לצורפות, אצלי, הייתה בעקבות חלום על אבי וסבי שהיו צורפים. עד לאותו חלום לא התחברתי בכלל לצד הזה של המשפחה ולכישרון הזה.
אז מה אני רוצה לומר פה?
שאם נתחבר לעולם החלומות שלנו באופן מסויים , נוכל להפיק ממנו המון לחיי היום יום ולצאת גם ממצבים קשים.
אומרים כי אחת התופעות המאפיינות אנשים בדיכאון , היא העובדה שהם אומרים שהם לא חולמים. לעיתים קרובות אנשים דיכאוניים מכחישים שהם חולמים. מחקרים הראו שכמטופל דיכאוני מתחיל לחלום באופן רגיל יותר (כפי שנמדד בשינה המלווה בתנועות עין מהירה REM )זה בדרך כלל סימן שהוא מתחיל לצאת מן הדיכאון.
זו אחת ההוכחות לכך שהחלימה חשובה לבריאותנו הנפשית .
גורמים נוספים המפריעים לחלימה יכולים להיות תרופות, כמו כדורי הרגעה וכדורי שינה, אלכוהול, קפאין, רגשות אשם ונקיפות מצפון, וכאמור דיכאון חמור.
ואתם?
יוליוס קיסר חצה את הרוביקון בעקבות חלום שהיה לו.
גנרל נורמן שוורצקופף, הרמט"כל של אמריקה הגדולה, בזמן מלחמת המפרץ, כך אומרים, קיבל הדרכה לא רק מהטכנולוגיה המשוכללת שעמדה לרשותו, אלא גם מהחלומות שלו.
האם אתם חולמים ומודים בכך וגם פועלים לפי האינטואיציה הנובעת מן החלום ? או שאתם בהכחשה לחלום ולכוחו.
גברים אינם חולמים? למה כי זה לא מעשי? למה כי "גברים אמיתיים" לא מפגינים את העצמי האמיתי שלהם?
הגישה הזאת היא תוצאה של לחץ חברתי. זה לא מדעי? זה לא מוכח?
ובכן חברה... והרי החדשות.
כולם חולמים. בין אם זוכרים ובין אם לא זוכרים. בין אם מודים ובין אם לא מודים.
אנחנו מבלים חלק נכבד מחיינו בעולם החלום. אומרים שכשבע שנים מחיינו. בחברות השבטיות החלימה היא חלק חשוב מהחיים.
במערב יש הכחשה לחשיבות של החלום בראית ובתפיסת המציאות. הגרעין היצירתי שלנו, פורץ ובא לידי ביטוי קודם בחלום ורק אחר כך במציאות.
כשאני התחלתי ליצור את התכשיטים שלי, היה לי חלום, ובו ראיתי בדיוק את השרשראות אותן יצרתי במשך תקופה לא קצרה. היצירה שנלוותה לחלום היוותה בשבילי ממש ריפוי בעיסוק באותו זמן. הייתי זקוקה אז למרפא לנפש ולנשמה, והחלום ההוא הביא לי את המרפא והפורקן בצורת יצירה.
מאוד אהבתי את העולם הזה שהתמסרתי לו אז כול כולי. את עולם הצבע, הצורה, הקומפוזיציה ועוד.
גם ההליכה לקורס לצורפות, אצלי, הייתה בעקבות חלום על אבי וסבי שהיו צורפים. עד לאותו חלום לא התחברתי בכלל לצד הזה של המשפחה ולכישרון הזה.
אז מה אני רוצה לומר פה?
שאם נתחבר לעולם החלומות שלנו באופן מסויים , נוכל להפיק ממנו המון לחיי היום יום ולצאת גם ממצבים קשים.
אומרים כי אחת התופעות המאפיינות אנשים בדיכאון , היא העובדה שהם אומרים שהם לא חולמים. לעיתים קרובות אנשים דיכאוניים מכחישים שהם חולמים. מחקרים הראו שכמטופל דיכאוני מתחיל לחלום באופן רגיל יותר (כפי שנמדד בשינה המלווה בתנועות עין מהירה REM )זה בדרך כלל סימן שהוא מתחיל לצאת מן הדיכאון.
זו אחת ההוכחות לכך שהחלימה חשובה לבריאותנו הנפשית .
גורמים נוספים המפריעים לחלימה יכולים להיות תרופות, כמו כדורי הרגעה וכדורי שינה, אלכוהול, קפאין, רגשות אשם ונקיפות מצפון, וכאמור דיכאון חמור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה