"המלך" כאן הוא האמן והצלם ספנסר טוניק, והוא לא עירום. אבל הוא מפשיט עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם בשם האמנות שלו. והשאלה הגדולה היא למה? האם זה דוחה אותנו או מקרב אותנו לעצמנו? האם יש לאמן לגיטימציה כמעט טבעית, אם זה בהסכמה כמובן, להשתמש בגוף האדם כאלמנט באמנות שלו? האם הקבלה של זה היא קלה עבורנו או תלוית תרבות?
התשובות לכך לדעתי , הן אישיות לגמרי. העובדה היא שלמרות שהוא נעצר מספר פעמים,בעקבות מעשה היצירה שלו, לא מנעה ממנו להמשיך לעשות כך ולא מנעה מעשרות אלפי אנשיםלהצטלם עבורו ולא מנעה ממנו לקבל הכרה בינלאומית כאמן וכצלם.
כול כך לא מתאים להתייחס לספנסר טוניק ביום שישי בערב.כאשר מכניסים כלה היא צריכה להיות לבושה והנה אני מביאה ערב רב ללא בגדים.
האמת היא שהעבודה של ספנסר בהתחלה עוררה אצלי התנגדות גדולה ואפילו כעס לעיתים. מין תחושת הפקרות כזו , שהכול מותר.
ומה לעשות שבאמנות זה נכון. הכול כמעט ...מותר.
ספנסר טוניק , האמן הצלם, נולד בשנת 1967 בעיר מידלטאון במדינת ניו-יורק , וקיבל תואר באמנות מאמרסון קולג`.
האיש יצא למסעות רבים ברחבי העולם וצילם עשרות, מאות ואף אלפי אנשים בסצינות המוניות , בעירום מלא, בערים גדולות ברחבי העולם , באתרים ידועים וגם בטבע, כמו באנטרקטיקה, כדי להראות את עוצמתו של הטבע מול האדם.
מה גורם לאמן לרצות לעשות זאת? זו כנראה שאלה גדולה שלא אוכל לתת לה תשובה כי היא אולי דורשת פסיכואנליזה מיוחדת. השאלה היותר גדולה בעיניי, היא מה גורם לאלפי הנשים להסכים להתפשט מול המצלמה שלו?
האם הרצון לחשוף את הגוף? האם הרצון להיות חלק מיצירת אמנות ועשיה אמנותית? האם תאוות בצע?
המצולמים המתפשטים מקבלים רק צילום בחתימתו של האמן , בתמורה להצטלמותם אצלו. וזה כפי הנראה מספיק אם אמן מקבל הכרה בינלאומית.
יחד עם זאת נשארת השאלה, מה יחסו של האמן למצולמים העירומים מול עדשת מצלמתו, בתנוחות שהוא מכתיב ובמקומות שהוא מצביע עליהן?
נראה שאם עוזבים את כול הקטע הפסיכולוגי, נשארת ההתיחסות האמנותית.
התייחסות שבה גוף האדם הופך להיות אלמנט ביצירה של האמן כמו כול אלמנט אחר. עץ, שולחן, כסא וכו`. התיחסות פיסולית לגוף האדם.
האם היצירות של ספנסר טוניק עם מסות האנשים העירומים , גורמת לגירוי מיני ?
לא נראה לי. אני בכול אופן לא מרגישה כך . כי ביצירה כזו, הגוף העירום מפסיק להיות מיוחד , הוא הופך להיות חלק מקומפוזיציה אמנותית. זה לא אירוטי, וזה גם לא פורנוגרפי בעיניי זה פשוט יצירה שבה הגוף הוא אלמנט שהאמן משתמש בו כחומר ביד היוצר.
אפשר לאהוב זאת ואפשר גם לשנוא זאת. אבל יש להודות שיש בזה משהו יוצא דופן , מקורי וגם מעניין.
יחד עם זאת, אני מודה שאני לא הייתי מתפשטת בשבילו.
ואתם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה